ניהול משרד אדריכלים

משרד האדריכלים הגדול ביותר

גנסלר היא חברת האדריכלים הגדולה בעולם. היא מבוססת בארה"ב עם 50 סניפים ב-15 מדינות, מעסיקה אלפי אדריכלים, ועוסקת בתכנון ובעיצוב במגוון רחב של תחומים: תכנון עירוני, בתי חולים, שדות תעופה, אצטדיונים, מסחר, משרדים, מלונאות, מגורים ועוד.
ארט גנסלר, אשתו דרו ושותף נוסף הקימו את החברה ב-1965. הם התחילו את דרכם בעיצוב פנים לחברות מסחריות במגדלי משרדים, התרחבו בארה"ב ואח"כ בכל העולם – מסן-פרנסיסקו ועד שנחאי, טוקיו וסידני.
בספר "העקרונות של ארט" (Art’s Principles) מ-2015 כותב ארט עצות ועקרונות, שלמד במשך 50 שנה במקצוע, ובעיקר על הצד העסקי של ניהול משרד אדריכלות.
מנקודת מבט אישית ומקומית אפשר לומר שהרוב המוחלט של האדריכלים לא יתקרבו לעוצמות העסקיות האלו. רובם גם כלל לא מעוניינים בכך ומעדיפים את הקשר האישי עם הפרויקטים, הלקוחות והצוות במשרד, מאשר להקים תמנון חובק עולם.

חלק מהסיפורים וחוזי הענק יכולים לקרות רק באמריקה, למשל היכרות עם סטיב ג'ובס שהובילה לתכנון 100 החנויות הראשונות של אפל, או סיפור על חבר, דון פישר, ותכנון 3,000 סניפי גאפ עבורו.
בנוסף לכך הספר הוא מאוד "אמריקאי", ורואה באדריכל נותן שירות עבור הלקוח במרכז, כבסיס לצמיחה כלכלית של כל הצדדים, שהיא המטרה.
למרות הבדלים בגודל, בגישה ובמטרות, אפשר ללמוד הרבה מניסיון החיים של ארט גנסלר, מתפיסת חיים פשוטה, פרקטית וישירה. ללמוד שאדריכלים חייבים להכיר את הצד העסקי במקביל לתפיסה המקצועית והעיצובית שלהם.

מה עושה אדריכל

בשונה מעסקים שמייצרים ומוכרים מוצר משוכפל ונייד, כמו קוקה קולה, ובשונה מעסקים אינטרנטיים וירטואליים, כמו גוגל או פייסבוק, אדריכלות היא ברובה מקומית, חד פעמית, נייחת ופיזית. האדריכל הוא בעל עסק מומחה הנותן שירות מקצועי ללקוח, בדומה למכונאי במוסך או עורך דין. הוא מוכר שעות עבודה – של תכנון. הייחודיות של האדריכלות היא שלא מדובר רק בפתרון או תיקון בעיה ברורה, אלא בכך שעל האדריכל להגדיר ולנתח את השאלות, ולאחר מכן למצוא להן פתרון שלם. באדריכלות הבעיה היא לא רק טכנית, יש בה שילוב של אמנות, הנדסה, כלכלה וחברה. המבנה האדריכלי לא משרת רק את הלקוח, הוא הופך חלק מהעיר לזמן ארוך ומשפיע על מגוון של קהלים. במובן הזה לאדריכלים יש אחריות רחבה.
עיקר מטרת עבודת האדריכל היא לייצר ערך מוסף ולמצוא פתרונות חכמים עבור הלקוח והמשתמשים. כשנותנים ערך מוסף אמיתי ללקוח, הוא חוזר לעבודות נוספות וממליץ לאחרים, הרשת העסקית מתרחבת והעסק גדל עם עוד לקוחות, פרויקטים ואדריכלים.

העקרונות של גנסלר מכוונים לניהול עסקי: פנימה – לצוות, והחוצה – ללקוחות.

ניהול העסק פנימה

אנשים כישרוניים הם הבסיס לעסק. במקביל לצבירת ניסיון מקצועי ושם, הבניה של המשרד עוברת דרך צירוף אנשים מוכשרים, הכשרה שלהם לאחריות ולניהול, ועידוד ההצלחה שלהם בתוך העסק ולטובתו. יכולת ניהול ועידוד כישרונות למען מטרה משותפת, במקום "מלחמות אגו" היא אתגר בתחום כמו אדריכלות. אנשים מוכשרים מחפשים קריירה עם עניין ואתגר, הם לא רק מחפשים עבודה בשכר. הם מחפשים ללמוד ולשפר את היכולות שלהם. מלבד כשרון ותשוקה, חשוב לאתר גם אופי ויכולת עבודה בצוות.
מערכת כוכבים במקום כוכב בודד – חברות נותנות שירות מבוססות בדרך כלל על כוכב מרכזי – ה”מאסטר”. רוב העסקים מופיעים ונופלים עם הכוכב, חלקם עוברים לדור שני, מעטים לשלישי. הלקוחות רואים בשאר צוות המשרד כרקע. הם רוצים שהכוכב יהיה מעורב בפרויקט שלהם ככל האפשר. מצב זה מגביל את המשרד, כי לכל אדם יש זמן מוגבל.
מודל אחר הוא בניית צוות יצירתי ניהולי רחב. מערכת כוכבים של אנשים מוכשרים. גם במשרדים קטנים של 5-10 אדריכלים בניית צוות מוביל, עם האצלת סמכויות, יוצרת תחושת שייכות, גאוות יחידה ואפשרות לגדול.
חלק חשוב מבניית הצוות הוא יצירת ערכים חברתיים כמו תמיכה וכיף, וערכים מקצועיים כמו משמעות, איכות וחדשנות.
שכר הוגן לצוות הוא חשוב ביותר (לא נמוך וגם לא גבוה מידי). בסוף שנה מוצלחת, מעל מחזור מסוים שנקבע מראש, רצוי לשתף את הצוות ברווח ע"י בונוס שנתי. בשלב מאוחר יותר, בחברות גדולות, אפשר להציע לעובדים בעלות על מניות בחברה ודרגת שותף. עם זאת מבנה החברה צריך להישאר פשוט, בלי הרבה תארים ופירמידות מורכבות. שכר הוגן ושיתוף יוצרים צוות שמעורב בהצלחת המשרד.
כדאי לקיים פגישת צוות משותפת בתחילת כל שבוע, לעבור על סטטוס הפרויקטים, על המטרות לשבוע הקרוב וללמידת נושאים משותפים. הפגישה עוזרת לניהול ומאפשרת למידע ולמשאבים לעבור בתוך הארגון.
והכי חשוב לשמור על כיור נקי. במצב כזה כולם שווים, יש ערך לסדר ואכפתיות לסביבת העבודה המשותפת.

ניהול העסק החוצה

בלימודי אדריכלות לא מלמדים עסקים, ניהול או התנהלות כלכלית. זו אחת הסיבות לכך שיש אדריכלים מוכשרים רבים שלא מדברים על כסף ולא מצליחים כלכלית. במקביל למצוינות אדריכלית חובה לשמור על בריאות עסקית, בלעדיה אי אפשר להתקיים.
שירות עבור לקוח במרכז – עבודה עם לקוח צריכה להיות פשוטה וישירה. חשובה ההקשבה לצרכים והבעיות מנקודת מבטו. הלקוח הכי טוב הוא לקוח ממוקד, מעורב, שרוצה למצוא פתרונות יחד. צריך לשים את האגו בצד ולהקשיב לו, במקום לספר כמה אני נהדר/ת. מערכת יחסים עם לקוח היא כמו גומייה, בה מותחים ומושכים אחד את השני לכיוונים שונים לאט מבלי לקרוע את הגומייה.
ישנם לקוחות שמחפשים רק את ההצעה הנמוכה ביותר – מחפשים ספק זול בהנחה, ולא מומחה שמייצר ערך. לעומת זאת מדד של איכות וערך הוא השיח הנכון והרווחי לכל הצדדים.
בכל מסע של עסק יש נצחונות וכשלונות – תקופות של גאות ושפל בשוק עם גידול איטי ולאורך זמן. בכישלון צריך לנתח את ההפסד וללמוד מטעויות. אם המשרד נתן הצעה שלא התקבלה, לא כדאי להיעלם ולסגור את הדלת, אלא להישאר כאופציה לעסקה עתידית, לנסות לברר למה התשובה שלילית ומה אפשר לשפר. חשוב לחגוג כל ניצחון או הצלחה. ליצור מוניטין של מומחיות והישגים רצופים.
כדאי לזהות ולבחור את הנישה שלך ולהיות מומחה בה, ועדיין להישאר גמיש ולפרוץ תחומים ויכולות חדשות. כדאי שיהיה לפחות תחום נוסף מעבר לעיקרי (לא רק מגורים, משרדים וכו'). כשלא שמים את כל הביצים בסל אחד ומגוונים את התחומים, זה עוזר לעבור תקופות של שפל בשוק מסוים.
חשוב להחזיר ולתרום חזרה לקהילה, במיוחד לחינוך ולאוכלוסייה חלשה כלכלית. אפשר גם באמצעות תכנון.
מנהיגות נמדדת בקבלת החלטות. לכן כדאי לקחת את הזמן עם החלטות חשובות, אחרי בחינת חלופות ומשמעויות. רוב הדברים לא באמת דחופים להרגע.
לספור את המזומן – להתמקד רק בלקוחות אמיתיים שמשלמים, לא בכאילו, לא בחינם, לא בדיקות עם רווח עתידי אולי, לא להיות מושקע יותר מידי בתחרויות ופעילות ללא רווח.
להכיר את המספרים של עלויות הפרויקט, של הרווחים מצד השוק ומצד המשרד.
העבודה לא נוחתת על השולחן, צריך לצאת החוצה ולמצוא הזדמנויות. להגיע לשולחן המשא ומתן מול מי שיכול לסגור, להקשיב ולתת הצעה שיש בה ערך ללקוח ורווח עבורך.