Jump to Content
יונתן פיק

אדריכל עצמאי או שכיר

"אני אוהב בירה אז החלטתי לנסות להכין אותה בעצמי. קניתי כלים מיוחדים למבשלה ביתית, מצאתי מתכון, וקניתי את המצרכים הדרושים: כשות, שמרים, דגן. נשמע פשוט, אבל כל התהליך לא היה כזה בכלל. השאלות הצטברו: כמה זמן לטחון את הגרעינים? באיזה טמפרטורה? האם המיכל אטום מספיק? ועוד ועוד. היה צריך להכין הכול בעבודה רבה, ואחרי 3 שבועות הייתה בירה טרייה ומוכנה לשתייה.
בסוף היא הייתה בסדר, לא מעולה ולא גרועה. אם הייתי ממשיך היא בטח הייתה משתפרת בהרבה.
למדתי שרק בגלל שאני אוהב בירה, זה לא אומר שאני צריך להיות הבעלים של המקום שמייצר אותה.
תהליך פתיחת עסק באדריכלות הוא דומה, האם חייבים להיות הבעלים של העסק כדי ליהנות מתכנון אדריכלי?
צריך להבין מה המשמעות של התהליך ורק אז להחליט אם לעשות את המעבר משכיר לעצמאי."
מתוך הספר "אדריכל+יזם" " ”Architect+Entrepreneur” by Eric Reinholt

https://thirtybyforty.com/architect-and-entrepreneur-home-page

במקביל?

לא מומלץ להיות שכיר ולעשות עבודה כעצמאי במקביל. מצב כזה הוא של עצמאי חובבן, שלא פנוי באמת, לא תלוי כספית בעבודה העצמאית ולכן לא משקיע בה את מלוא הזמן והמאמץ. יש מחויבות להצלחה לטווח קצר בלבד – לסיים עבודה מסוימת, ולא לבניית עסק ולהצלחה לטווח הארוך. אם כבר, אז לקפוץ למים ולא לשכשך רגליים.
הקפיצה למים אמנם מפחידה, ולכן כדאי לחשוב מה הדבר הגרוע ביותר שיקרה אם המהלך לא יצלח. חשוב להבין שבפתיחת עסק באדריכלות אין השקעות כספיות עצומות. מדובר בכמה עשרות אלפי שקלים. אי הצלחה לא תוביל לקריסה כלכלית, אולי לפגיעה באגו. במקרה הכי גרוע – אפשר לחזור להיות שכיר.

ההבדל

מעבר מאדריכל שכיר לעצמאי משמעותו שינוי גישה כלפי תהליך יצירת אדריכלות. המעבר מצריך שילוב תפקידים כאיש/אשת עסקים בנוסף להיותך אדריכל/ית. משהו שלא מלמדים עליו כלל בלימודי אדריכלות. הקמת עסק מצריכה פיתוח עצמי ולמידה של עולם שלם, שלא עסקת בו כשכיר: ניהול חשבונות (הכנסות, הוצאות, חשבוניות, גביה, משכורות), שיווק, הצעות מחיר, ניהול עובדים, שכירת משרד, רכישת מחשבים ותוכנות, עיצוב לוגו וכרטיס ביקור, הקמת אתר אינטרנט, התוויית סטנדרט משרדי ועוד. והכי חשוב היכולת להשיג פרויקטים.
שכיר עוסק בתכנון אדריכלי נטו. הוא לא נדרש למנהלה ולא נתון ללחצים כספיים, אלא ללחץ העבודה ולוחות הזמנים. הפרויקטים מגיעים אל שולחנו. בדר"כ יחד עם סקיצות ראשוניות לפיתוח שלהן מבעלי המשרד.
אדריכל עצמאי לעומת זאת יכול להביא לידי ביטוי את החשיבה, את התכנון ואת העיצוב שלו. הוא גם יכול לבחור, בשלב מסוים, את הפרויקטים והלקוחות איתם ירצה לעבוד. עם כח גדול מגיעה גם אחריות גדולה, והוא האחראי המלא על התכנון וליווי הביצוע שלו. אין מישהו לגיבוי מאחור.

זמן

לשכיר יש לו"ז קבוע, מאוזן יחסית. לעצמאי יש יותר גמישות לנהל את זמנו, להחליט מתי להגיע וללכת, אך בפועל האחריות והלקוחות דורשים זמינות גבוהה ויש סכנה לטשטוש הגבול בין החיים הפרטיים לבין העסקיים.
המעבר מעבודה כשכיר במשרד גדול למשרד עצמאי קטן, לפחות בהתחלה דורשת להסתגל לשינוי מקצועי וגם חברתי.

כסף

לשכיר יש ביטחון תעסוקתי יחסי, עם שכר קבוע שעולה עם הזמן. עם זאת לשכיר בעמדה בכירה ורבת וותק יש תקרת זכוכית כספית, שהיא לא גבוהה בענף האדריכלות, של כ -20-15 אלף ₪. זהו סכום נמוך לשכירים הבכירים והמנוסים ביותר בתחומם יחסית למקצועות חופשיים אחרים.
לעצמאי מצליח יש את הפוטנציאל להרוויח סכומים גדולים מכך. הוא יכול לפרוץ את תקרת השכר אבל נידון לחרדות ואי וודאות כלכלית לכל אורך הדרך. שותף לדרך לפעמים יכול לעזור בנשיאת הנטל הזה.
כדאי לדעת שבישראל כיום אין זכויות סוציאליות לעצמאים – אין דמי אבטלה או חל"ת מביטוח לאומי כמו לשכירים, ובמקרה של תקופה קשה או בסגירת העסק אין לעצמאי גב מהמדינה. לעצמאי אין גם זכויות מוקנות שיש לשכיר מהמעסיק כגון: תשלום קבוע בתחילת החודש (ללא שוטף+…) ,ימי חופש ומחלה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, הפרשה חובה לפנסיה. הוא אחראי לתנאים שלו.
המשמעות העסקית של עצמאות היא להרוויח כסף לא רק תמורת שעות עבודה האישיות שלך (כסף תמורת זמן) אלא בניית משאב מניב לאורך זמן, בדומה להשקעה במניות או בנדל"ן, כולל הסיכונים הכרוכים בכך. עם זאת הרב המוחלט של משרדי האדריכלות הם עדיין נותני שירות – מרוויחים כסף ממכירת זמן עבודה, ניסיון וכשרון מקצועי. הם אינם מרוויחים כסף בצורה פסיבית.
השינויים החברתיים והטכנולוגיים יכולים להוביל לבניית מודלים חדשים בשוק העבודה, מעבר לחלוקה הסכמטית של שכיר/עצמאי. אפשרויות גמישות יותר של עבודה מרחוק, פרילנסרים חופשיים, חלקי משרות ובעלות משותפת במניות של עסקים.


אז תחשבו לעומק אם ומתי אתם קופצים למים. המלצות לצעדים ראשונים לפתיחת משרד בפוסט הבא.

חזרה לבלוג אדריכלים