Jump to Content
יונתן פיק

החופש הגדול

"בנין באזור מסחרי או תעשייתי לא יהיה גבוה מאשר אחד ורבע פעמים המרחק האופקי הממוצע אשר בין הקיר החיצוני של הבנין ובין קו הבנין אשר מעבר הרחוב.
הגובה של איזה חלק שהוא מכל בנין שהוא, מלבד בניני מסחר ותעשיה, מעל הגובה הממוצע של הקרקע אשר מאחורי הבנין לא יהא יותר מאשר כפליים המרחק שבין חלק הבנין ובין הגבול האחורי של המגרש. וכן לא יהא הגובה יותר מאשר פעמיים וחצי המרחק המתואר לעיל בשביל בניני תעשיה ושלוש פעמים בשביל בנינים לאספות ציבוריות."
קטע נפלא מתוך תכנית B לאזור יפו המנדט הבריטי שנת 1933

"היקף שטחי הבניה לשימושים נוספים יכול שייקבע בהיקף של עד 25% מסך כל שטחי הבניה לשימושים סחירים, מעל מפלס הכניסה הקובעת המאושר בתכנית העתידית.

ניתן לקבוע בתכנית ייעוד קרקע המתיר שימושים נוספים בהיקף העולה על האמור בס"ק לעיל, ובלבד שהיקף השטחים לשימושים נוספים באזור הייעוד שבאותו אזור תכנון לא צפוי לעלות על 25% מסך כל שטחי הבניה לשימושים סחירים המאושרים בו. בכל ייעוד קרקע ניתן להתיר, בנוסף על השימושים העיקריים, הנוספים והכלליים, גם שימושים נלווים, ובלבד שהיקף שטחי הבניה לשימושים נלווים לא יעלה על 5% מסך שטחי הבניה המאושרים לאותו ייעוד קרקע באותה תכנית."
קטע שירה מתוך תכנית המתאר תא/5000 ת"א –יפו שנת 2016

את התכנון והבניה בישראל מלווה רגולציה מורכבת שלא בהכרח תורמת להקמת ערים שוקקות חיים ויעילות יותר, או לבניית מבנים יפים, נכונים תורמים ומשתלבים יותר. לעומת זאת נוצר כובד בירוקרטי שמאט ומסבך את תהליכי התכנון והאישורים, בתהליך מייגע ששם דגש על חוקים כמותיים במקום על תכנון איכותי.
ניתן לחשוב על ערים ובנינים כמו על בני אדם בעולם החופשי, הם יכולים לעסוק ולנוע לאן שהם רוצים כל עוד הם אינם פוגעים בזכויותיו של אחר, וכל עוד הם מחזירים במס חלק מסוים מהרווחים שלהם חזרה לציבור לטובת שירותים כלליים הניתנים להם (חינוך, בריאות הגנה וכדומה).
דמיינו מצב בו כל מגרש וכל בניין יכול להיות מתוכנן בכול צורה, שימוש או גובה שבעליו רוצה בו כל עוד הוא שומר על זכויות השכנים שלו – מרחקים לשמירת אויר אור ותנועה. (ככל שבנין גבוה יותר כך המרחק מהשכנים שלו גדל בהתאם). וכל בלוק ברשת הגריד העירוני יכול להיות מתוכנן באופן חופשי כל עוד חלק ממנו מיועד לציבור בדמות שטחים פתוחים ומבני ציבור. הרגולציה המסוימת הזו יכולה להיות מנוסחת באופן פשוט וכללי מאוד.
בצורה זו בנינים וערים יכולות להתפתח באופן הדרגתי, ואורגני לאורך שנים בצורה אחראית אך חופשית.

 

חזרה לבלוג אדריכלים